בגינת המשחקים הייתי עדה להתרחשות דרמטית בין אב לבן: אבא יפה תואר במיטב שנותיו - ממש גיבור פרסומת למזרן אורתופדי - עמד ליד מתקן שעשועים עם שלושת ילדיו - שני בנים ובת. האב היה שקוע כולו בניסיון עקשני לשכנע את בנו הבכור ליפול לאחור בגוף ישר, ידיים צמודות לגוף ועיניים עצומות - לזרועותיו. שני הילדים הקטנים היו בתודעה פזורה של משחק, רצים לכל כיווני הרוח. הבן הבכור, קולו התחלף אך גופו עדיין דק, היה במצב תודעה טרגי. כל הניסיונות נגמרו בהתכווצות גופו של הבן לפני נקודת האל חזור. האב טען שהבן חייב לסמוך על אבא שלו - אתה לא סומך עליי [שוב ושוב ושוב]? חם וקר בו זמנית. הפירוש הקונקרטי שהאב נתן ל"סמוך על אבא", מזכיר את כנף העוף ששמים בצלחת הסדר לזכר זרועו הנטויה של אלוהים.
Authorגנבת במעצר בית Archives
February 2012
Categories |