הגעתי למרפאת השיניים לטיפול שורש, והתברר שמישהו ביטל את התור שלי בטעות, במקביל לכך שהמערכת הממוחשבת של מרפאת השיניים התקשרה אליי, ביקשה אישור לתור וקיבלה. ביקשתי לדבר עם המנהל מיד. הפנו אותי לחדרו, והזהירו אותי שלא אכנס כל עוד הוא בשיחת טלפון. כשגמר, ביקשתי בדחילו ורחימו אך בזעף להיכנס. הייתי צריכה לחצות את החלל המואר מידי מהדלת ועד לכיסא של האורחים בהיגיון יחסי. פתחתי ואמרתי ברעד שהתור שלי בוטל בטעות, שהצטרכתי למצוא סידור לילד כדי שאוכל להגיע ושאני רוצה פיצוי. המנהל, כחול עיניים, פנים רבועים וחולצה לבנה של פרסונל, ענה בתקיפות שאין לו שום פיצוי לתת לי. הוא התחיל להקליד את פרטיי (שם ושן), ואז הופיעו במחשב נתונים סותרים, מביכים. והרי לו בעיית היגיון - משחק מנהלים. כך עברה כמעט שעה, שבמהלכה הפכנו שותפים לפליאה, ואמרנו לסירוגין משפטים כמו - לא מובן, חסר פשר, באג. קיבלתי הסבר על אופן הפעולה של המערכת כולה וברגעי חולשה פזלתי לכתמי הזקנה שמתחילים להתפשט על היד שלו. הוא מצדו, הבטיח לי שעוד אחזור הביתה כמו נסיכה עם כתר בשן, ועם ניכוי של חמישה אחוזים מהתשלום. זאת אף זאת, הוא קבע לי תור חדש באטיות ובהקפדה ששמורות לראשון עובדי המזכירות.
|
Authorגנבת במעצר בית Archives
February 2012
Categories |